לאור הביקוש הגדול הוספנו עוד מקומות – מהרו להזמין

מפגש מנקודת מבטם של הקולות השונים של רואים כבדי ראיה, רב-גילאיות, בריאים וכאלה שפחות, גברים ונשים ועוד, מעלה את השאלה האם החושים שלנו מקדמים או מעכבים את היכולת שלנו להתחבר לעצמנו ולאחר.
המופע, המשלב שחקנים עיוורים וכבדי ראיה ושחקנים רואים, מזמן התבוננות ייחודית המחדדת את המושגים "נקודת מבט", "שקיפות","התבוננות", שכן, חוש הראיה נחשב לחוש המרכזי והחשוב מבין החושים והפך להיות מושג ממשי-רגשי ("לא רואים אותי…") של הכרה בקיום שלי ושל האחר. במופע נתחבר ל"התבוננות של כולנו דרך חור המנעול", ונתייחס ל"עיוורון" של כל אחד ואחת מאיתנו, כסובייקטים מול האחר; "עיוורון" שמועצם כאשר "האחר" נראה שונה ממני או לא נראה בכלל. במהלך המופע נתעמת עם היכולות הפנימיות "לראות" באמת את האחר, נתעמת עם הרצון ואי הרצון לחפש את נקודות הממשק ואת המשותף וננסה לבדוק האם "האחר" אכן אחר, ואולי דווקא מי שנראה כה שונה ממני – דומה לי יותר מזה ש"נראה כמוני".

על הקבוצה:

קבוצת סיפורים מהבטן פועלת מזה 12 שנים בכפר שמואל. מורכבת מאנשי טיפול, אנשי חינוך ובעלי מקצועות ותחומי עניין אחרים ומגוונים.
מדי יום שני אנו נפגשים ויוצרים יחד מרחב פלייבק משותף לסיפורים אישיים – סיפורים הנובעים מ"הבטן".
בשנים האחרונות מוביל ומנחה אותנו במקצועיות ובאהבה מרט מיירוביץ'.
לקראת המופע בפסטיבל, חברנו לשחקני פלייבק עמיתים בעלי לקות ראיה.